פסק-דין בתיק עב"ל 52193-07-12

1.      לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אילת שומרוני - ברנשטיין ונציגי הציבור מר חיים גולדנברג ומר חיים הובר; ב"ל 1327/08), בו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין "שחיקת מחיר רכב".

2.      את תביעתו לפיצוי ביסס המערער על הטענה לפיה ההלוואה העומדת אשר לטענתו אמורה הייתה להנתן לו בחודש 12/06, ניתנה לו אך ורק בחודש 03/08, וזאת - לטענתו - עקב התנהלות לקויה של הוועדות שדנו בעניינו.

3.      בית הדין קמא דחה את תביעת המערער מהטעם שתביעתו הינה תביעה נזיקית או בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, ולכן אינה בסמכות בית הדין לעבודה.

4.      אחר שמיעת הערעור ניתנה למערער, לבקשתו, האפשרות להשלים את טיעוניו בכתב זאת משלא קיבל את סיכומי המשיב לידיו. ביום 26.2.13 הוגשה השלמת טיעון וכן בקשה לשמיעה חוזרת של הערעור. לא מצאנו שיש מקום לקיים דיון נוסף בערעור.

5.      מבלי להידרש לטענת המערער לגופה לעניין זכותו לפיצוי כנטען על ידו, אזי בדין דחה בית הדין קמא את תביעתו זו. שלא כנטען על ידי המערער בהשלמת הטיעון, תביעת הפיצוי שהגיש איננה באה בגדר תביעה לגמלה על פי הסכם הניידות אשר לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בה. במאמר מוסגר נוסיף על האמור, כי על פני הדברים, יש להבחין בין המוסד לביטוח הלאומי לבין  הוועדה לגודל רכב לפי הסכם הניידות. עצם העובדה כי חובת מתן ההלוואה העומדת מוטלת על המוסד על פי דין, אין משמעה בהכרח כי הוא אחראי גם לסדרי עבודתן של הוועדות לגודל רכב. בכל מקרה איננו מכריעים בשאלה בהעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

6.        סוף דבר- הערעור נדחה בזאת ללא צו להוצאות .

ניתן היום, א' ניסן תשע"ג (12 מרץ 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.